גם אני מפחד מהמוות
22/02/2016
כשמקדשים את התבנית, במקום את המתאמן…
31/01/2016

קנאה במתאמן…? אולי לא עומדת במבחן האתיקה, אבל חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלנו כבני אדם.

"אני לא יודעת איך להגיד את זה מבלי להשמע גועלית בעיני עצמי, אבל אני מקנאה במתאמנת שלי. בבקשה, אל תתחיל להטיף לי כמה שזה לא אתי לאמן מתוך קנאה, זה ברור לי. אבל לא הגעתי אליך בגללה, אלא בעיקר בגלל עצמי. אני חווה את התופעה הזאת לא פעם. זה בדר"כ פוגש אותי כשאני מאמנת מישהי בת גילי, כשהיא נתפסת בעיני מצליחה יותר ממני. הפעם זאת רונית. אני לא יודעת איך היא עושה את זה, אבל כל מה שהיא נוגעת בו מצליח לה. צעירה ממני בשנתיים, עם דף פייסבוק מלא עוקבים, וכל פעם שהיא ממציאה איזושהי סדנה חדשה, היא עוד לא מפסיקה לפרסם וכבר ממלאת את היכל נוקייה… (חיוך מריר ניכר על פניה). הקטע הוא, שהיא בקשה שהאימון איתה יתמקד בהרחבת התודעה שלה לקראת השלב הבא בחייה. היא רוצה לשכפל את ההצלחה שלה גם בעולם…"

"כמאמנת ותיקה, אין לי ספק שאת מודעת לחשיבות שבה המאמן צריך להגיע נקי לפגישת האימון. שקוף בעיני עצמו, וכולו נתון לערכים ולצרכים של המתאמן, לכן אני בכלל לא אפנה למקומות האלה. אך כמי שמכירה אותי תקופה לא קצרה, מה את חושבת שאני עשוי לשאול אותך עכשיו?" העברתי לידיה את הקלפים.

"בדיוק מה שכבר אמרתי בפתיח שלי. באיזה מקומות ההצלחה שלה נוגעת בי…?"

"את רואה, יכולת לחסוך לך את התשלום עבור הפגישה ולנהל את השיחה איתי בראש שלך מהבית…" ניסיתי להתבדח, מה שגרם לי להבין שחוש ההומור שלי צריך להשתפר. חיוך לא קיבלתי ממנה.

"אני חושבת שזה קשור לכך שקצת "נרדמתי" בחיי הקריירה המקצועית שלי, ובתוך תוכי אני קצת עם תחושות אשם לגבי התקיעות שאני חווה בחיים שלי. בהתחלה, הלידה של התאומים היוותה סיבה מוצדקת עבורי להשקיע את כולי בבית. אבל ככל שהם גדלים, אני מרגישה שהטיפול בהם הפך להיות תרוץ לשמר את "איזור הנוחות" (אוף, אני שונאת את המושג הזה!!!) שנקלעתי אליו."

"עקרונית, אני לא מוצא שום פסול בלהחליט להשקיע יותר בהיותך אמא ע"ח הקריירה, אבל משהו בך נלחם בזה. ולכן, יש לי תחושה שהבחירה בלהשקיע יותר זמן בבית, אינה אלא תרוץ לאיזשהו חסם בתוכך." ניסיתי לשקף.

"אני באמת נהנית מהאמהות שלי, אבל זה באמת לא שם. לאמיתו של דבר, אף פעם לא הרגשתי שאני מצליחה לממש את עצמי. הטיפול בילדים רק אפשר לי לתרץ את חוסר המימוש שלי כלפי חוץ. אם היית שואל אותי לפני 8 שנים, הייתי בטוחה שאני אהיה במקום אחר, וככל שהזמן עובר, אני רק מרגישה פחות ופחות מסוגלת להגשים את החלומות שלי."

"וכל פעם שאת פוגשת מישהו או מישהי שמגשימים את עצמם, הם יוצרים אצלך התנגדות מתוך החוויה הפנימית שלך. האמת היא, שהם ימשיכו להגיע אליך, כדי להאיר לך את הדרך. ברמה הרוחנית, יותר מאשר את מאמנת אותם, הם באו להדריך אותך. הם משקפים לך את הבעייה הגדולה ביותר שמעסיקה אותך עכשיו, והיא – היכולת להתגבר על הפחדים והחסמים שעוצרים אותך מלנוע קדימה. ככל שתמשיכי להתעלם מהמקומות הכואבים האלה בתוכך, הם ימשיכו להיות מוצגים לך כמראה בין אם זה ע"י המתאמנים שלך, החברות שלך, או כל מי שתפגשי בדרך. זה השיעור שלך עכשיו. הגיע הזמן לשינוי אמיתי בחיים שלך, כדי לשחרר את הקנאה הזאת מאחרים. לקנאה שאת חשה, יש משמעות מקדמת. המרירות שבה היא זו שהביאה אותך לפה להתחיל לדאוג גם לעצמך."

"אני ממש מייחלת לשינוי הזה. אתה מבין, מאז שאמא שלי נפטרה אף אחד לא באמת האמין בי…" המשיכה בלהט את סיפורה. הקנאה לעיתים, אינה אלא דרך של העולם להודיע לנו שהגיע הזמן שלנו להתחיל במסע למימוש הוויתנו.


בניית אתר: אתרים