עניין של זמן 8 – יהוה, סודות הידע הקדום

תודה שהצטרפתם אלי. סדרת המאמרים "עניין של זמן" הינה משנה תודעה, ולכן חשוב לקרא אותה בהדרגה כספר, לפי סדר, החל מהפוסט הראשון ("עניין של זמן 1 – פתח דבר"). אשמח לתגובות, הארות והערות.

הרעיון כי הידע השלם בנוגע לחוקי הבריאה היה ידוע לאבותינו הקדמונים, אינו חדש. ידוע כי לעולם הקדום היה ידע רחב הרבה יותר מאיתנו בנוגע לדפוסים הנסתרים על פיהם מתנהל היקום. בין אם מדובר במצרים הקדמונים ובידע הארכיטקטוני המופלא שלהם, כמו גם  בבני שבט המאיה, או בתורת הריפוי של הסינים הקדמונים, וגם הבנה עמוקה במדעים כמו אסטרונומיה, מתמתיקה מתקדמת או שלל הבנות לגבי כוחותיו הנסתרים של היקום. כל אלה ואחרים מפנים זרקור לעבר ידע קוסמי נצחי, שהיה גלוי בחלקו לקבוצות שונות בעבר הרחוק, נסתר במשך שנים ארוכות מהציבור ומתחיל להתגלות שוב בשנים האחרונות.

הידע הזה לא נעלם לגמרי. הידע הזה מקודד בהרבה מאד מקומות, החל מהטבעתו על גבי שרשראות הDNA, דרך שימורם של מבנים עתיקים (הפירמידות בגיזה) כמו גם בהופעתו הנסתרת בכתבים עתיקים. אחד הכתבים בהם הידע הזה מקודד הוא התנ"ך.

התנ"ך מאפשר לנו לקרא אותו במספר רבדים של הבנה, ועומק הרבדים תלוי במידת ההתפתחות הרוחנית של הקורא. ככל הנראה, ברובד הנסתר ביותר נגלה גם את סודותיה של הבריאה. באחד מעיוניי האחרונים בספרי התורה, יצא לי להתעמק בשם אלוהים כפי שהוא מופיע בספרים – יהוה. השם הזה, המייצג את הכל מכל, את הבריאה כולה, את השלם והחסר, האור והחושך, החומר והאנטי חומר, השם הזה הוא בעצם התגלות של אחד הסודות השמורים ביותר של הבריאה – הנצחיות. נצחיות שלרובנו קשה לתפוס את מהותה. היקום הוא נצחי. היקום היה, הווה ויהיה כי הזמן לא קיים. איך כל זה קשור לשם יהוה?

אם נחשוב על זה לרגע, משמעות השם "יהוה" עולה מהשיבוץ המזוקק ביותר של ההברות, המורכב בצורה פנומנלית, בעל מידע מרוכז ביותר ככל שניתן לצקת למילה אחת, ועוסק בשלושת הזמנים המוכרים – עבר, הווה ועתיד.
ראשית, נתבונן בשורש השם – ה.ו.ה )מלשון להיות, הוויה, To be). שום פעולה לא הכרחית כדי להיות חלק מהבריאה, אלא הקיום שלה תלוי בעצם הוויתה, עצם קיומה.
נפרק את השם לשלושת החלקים שלו: יְ – ה' – וָה

" יְ " –
מתייחס לעתיד.
שורש ה.ו.ה בבניין פִּעֵל גוף שלישי, עתיד.
כמו: יְסַפֵּר, יהלך, יְהַוֶּה

" ה' " –
מתייחס להווה.
שורש ה.ו.ה בבניין קל גוף שלישי, הווה.
כמו: כּוֹתֵב, הולך, הֹוֶה

" וָה " –
מתייחס לעבר.
שורש ה.ו.ה בבניין קל גוף שלישי, עבר.
כמו: הָלַךְ, כתב, הוה

שלושה זמנים, שמתחברים בדרך מושלמת לנוכחות אחת, שהיא היחידה שקיימת בו זמנית, שכולנו חלק ממנה, וכל השאר – אשליית השינוי.
הזמן לא קיים, הכל נוכח, הכל הווה, אבל כאמור ההווה הזה, הנוכחות הנצחית והאחת הזאת – נסתרת מאיתנו, למרות שאין בילתה…

חובה לצפות:  The Illusion of Time

עברו למאמר עניין של זמן 9 – מחשבה יוצרת מציאות. האמנם?!