על הספק…
08/09/2016
על בית הספר היחיד שאינו מעניק תעודת גמר…
30/08/2016

העולם החיצון כמראה

דודי, אני יודעת שזה נשמע נדוש, אבל אני מרגישה תקיעות עם המתאמנת שלי. העניין הוא כזה - היא נשואה באושר, מנהלת חברה די מצליחה עם בעלה, אבל באיזשהו מקום, היא לא מרגישה שהיא מביאה את עצמה לידי ביטוי.

לא פעם, פגישת סופרוויז'ן שנוגעת להדרכת מאמן מול המתאמנים שלו, היא אות לרצונו של המאמן לעבור תהליך בעצמו:

"דודי, אני יודעת שזה נשמע נדוש, אבל אני מרגישה תקיעות עם המתאמנת שלי. העניין הוא כזה – היא נשואה באושר, מנהלת חברה די מצליחה עם בעלה, אבל באיזשהו מקום, היא לא מרגישה שהיא מביאה את עצמה לידי ביטוי. הם נשואים 13 שנים, התקשורת ביניהם בסך הכל בסדר, אבל בכל מה שנוגע לניהול אנשים, היא מרגישה שהנוכחות הדומיננטית של בעלה קצת מצמצמת את האנרגיות שלה בחברה. העניין הוא, שהיא לא רוצה לפתוח מולו תיבת פנדורה, כי הם ממש זוג למופת…" 

"אוקיי", אני מביט בה במבט שואל "והתקיעות שלך מולה היא…"

"אני מנסה לעבוד איתה כבר 3 מפגשים על נושא הביטחון העצמי, איך לדבר יותר בישיבות, איך להרים את עצמה מול העובדים, אבל משהו שם לא עובד. תקשיב, בינינו – בסך הכל אני יכולה להבין אותה, מה כבר אפשר לצפות מבעלה – לצמצם את הכריזמה שלו?!"

מכיוון שאני מאמין שכל תקיעות מהותית שלנו מול המתאמן קוראת לעבד שיעור בתוכנו, שאלתי "מה את הרגשת כשהיא סיפרה לך את זה?"

"לגמרי הזדהיתי איתה. אני מכירה את התחושה המעצבנת הזאת שיש דמות גברית דומיננטית שלוקחת עליך חסות תודעתית ו"בולעת" את מי שאת מול הקבוצה…כל ניסיון ישיר להתמודד עם זה צפוי לכישלון. ככה אתם הגברים, לא מספיק מפותחים רגשית. כבר חצי שנה שאני מרגישה את התחושה הזאת בהדרכות שאני מעבירה עם השותף שלי."

"יש לי תחושה שהפגישה הפעם תתרכז בך…"


בניית אתר: אתרים